היוש :)

הרבה זמן לא כתבתי. כמעט שנתיים.
לא סגרתי את הבלוג כי השקעתי בו הרבה. הוא התפתח יחד איתי בזמן שהתחלתי להעביר סדנאות תפירה.
וגם..מי יודע..מה יהיה..

שנת 2018 היתה שנה של הפסקה. לא לימדתי.
הסטודיו היה בהדממה בזמן שאני העברתי את כל הימים בטיפול בביתי הקטנה שחלתה.
עכשיו היא בסדר ואני חוזרת לאט ללמד, לגעת בבדים, לבדוק מה איתי, מה שלומי אחרי כל הטרוף שהיה.

בשנה האחרונה לא תפרתי כמעט אבל סרגתי המון.

הסריגה הצילה אותי וזו לא קלישאה. היא הרגיעה אותי. עזרה לי להעביר זמן ועל הדרך נהייתי ממש טובה בזה.
היה לי זמן לחקור, לראות הדרכות, לסרוג ולנסות וגיליתי שאני מאוהבת.
גם לצבוע חוטי צמר הספקתי וזה בכלל גרם לי אושר גדול.

אז יש גם סדנאות תפירה מגוונות. בלשונית סדנאות אני מעדכנת וגם בדף הפייסבוק העיסקי.
יש חלומות לדברים חדשים. הכל סביב טקסטיל שהוא האהבה הגדולה שלי.

זה יום סימבולי לחזור לכאן. יום הולדתה של סבתא שלי. שאם היתה בחיים היינו חוגגים לה 98 שנים!
היא ההשראה הגדולה לכל העשיה שלי. היתה תופרת מעולה ויוצרת מופלאה.

תודה למי שעצרה לקרוא ונתראה כאן בקרוב :)