לתפור או לחדול

כבר שנתיים שאני מעבירה סדנאות תפירה. לפני שנה עלתה כמות הפניות שקיבלתי
מנשים שרצו ללמוד לתפור ועכשיו נראה שזה הולך ומתעצם. אותי זה משמח מאוד.
ברור!! זה מקור הפרנסה שלי :) אבל לא רק בגלל זה.
עצם הרעיון של יצירה ועשיה שהיא אישית עושה לי טוב. גם העיניין החברתי מהנה ביותר.
אני גיליתי שתפירה היא בסיס למכנה משותף מאוד חזק. ולא משנה מאיפה מגיעות
אלי נשים לסטודיו החיבור הוא טוב והזמן יחד הוא איכותי.

אם פעם..לא כל כך מזמן, תפירה ביתית נחשבה למשהו של סבתות ולא היה
לזה טיפת גלאם. היום, כל נערה מתבגרת מבקשת מכונת תפירה לעצמה וגם נשים צעירות
ומבוגרות חוזרות לשבת ליד המכונה ולתפור.
אמנם יש את החשיבה הרציונלית - אני אתפור לעצמי, לילדים..אולי אחסוך כסף..
אבל הרבה מעבר לזה. נפתח עולם מלא של צבעים וצורות ובלי סוף רעיונות לדבר הבא.
החופש היצירתי הזה משמח וממכר.

יש חלק שבוחרים לסמן על עצמם את אהבתם הגדולה . כן כן..קעקוע..
שיטוט קצר בגוגל הוביל אותי לעשרות קעקועים של מכונות תפירה מסוגים שונים.
אני אוהבת קעקועים וזה גרם לי לחייך.

מה אתן אומרות, מכונת תפירה שווה קעקוע?